efimosk

חשבתי לספר לכם מה גרם לי פעם לגנוב. אני לא יודעת אם זה היה החום הכבד של אביב מתפרץ, או קולות הצהלה של הילדים שאוספים

  ימים כואבים ושמחים, רגישים וקשים, אנחנו דומעים ואז אוכלים וזוכרים, צוהלים ומתאבלים, ימים בלתי אפשריים וקיצוניים. בפוסט תמצאו הצעה למתכון חגיגי בצבעי כחול לבן

העוגה האהובה והשוקולדית שמגיעה פעם בשנה, זכר למצות שאכלו אבותינו בצאתם ממצרים כשנחפזו לצאת, והילדים אמרו להורים: ״נראה לך שאני יוצא ממצרים בלי חטיף לנסיעה?

האשה שרצחה את מכונת הכביסה זה נמשך כמה שנים וכשזה קרה, זה קרה באגביות, כאילו היא מורגלת בסוג כזה של אלימות. בעיתונים כתבו שזה היה

גיברת תעצרי בצד, סימן לי השוטר. לא עצרת בעצור, בטח לא ראית שיש כאן עצור. נכון, לא ראיתי יא מר שוטר בכלל לא מופתע כי הוא עומד בכוונה

המתכון הזה הפתיע אותי, הטעם כל כך ממכר שאתם לא תדעו מה תקף אתכם, המלוח של הפופקורן עם המתוק של הציפוי פשוט מקפצץ על בלוטות

  פעם לא קראו לזה להיות אקולוגים ולשמור על חקלאות בת קיימא, קראו לזה ׳אוכל לא זורקים׳. גריעבן הוא הדרך המזרח אירופאית להשתמש בעור של