חגים

שוב הגיע סוף שבוע והתרגשות מתוקה של צפיה מתעוררת. הנה תגיע הסטודנטית עם כביסה של שבועיים וברק בעיניים, תכנס החיילת עם קיטבג ענק וחולצת ב’

זה היה צום יום כיפור הכי קל שהיה לי, כנראה בזכות תפריט הפליאו שאנחנו מתנסים בו כבר חודשיים. למי שלא מכיר, בתפריט פליאוליטי נמנעים מגלוטן,

אישה אחת הייתה צריכה לבשל ארוחות לשני ימי החג למשפחתה המתוקה. לחמותה אסור סוכר לחלוטין, חמיה לא מוכן לאכול כל דבר שיש בו בצל, הסטודנטית אוכלת

  מג’דרה עם עדשים מונבטות! זה כל כך הרבה יותר רענן, קראנצ’י, נגיס ומלא טעם. ועוד לא דיברתי על אבני האודם של הרימון החמצמץ שמקשט

אם ההורים ייתנו תשובה לאחותי שהזמינה ראשונה שהם לא יבואו אליה כי כבר היו שם בשנה שעברה, ייתכן שהם ייסעו לאחותי השנייה שהזמינה שנייה. במקביל

חוזרים לבית הספר, כל אחד עם האבחון שלו, כל תלמיד עם ההקלות שלו ורק אני עוד לא קיבלתי את האישור המיוחל על הלקות שלי. לאחרונה

שבועות שאני מחכה לחג הזה. עוגות גבינה וקינוחים חלביים פוסעים בכרמים, כוח נשי מתחבל תחבולות בגורן, פרחים, שיבולים ודובדבנים מחוללים בשדות – רומנטיקה במיטבה. הדמות