עוגות

זה היה צום יום כיפור הכי קל שהיה לי, כנראה בזכות תפריט הפליאו שאנחנו מתנסים בו כבר חודשיים. למי שלא מכיר, בתפריט פליאוליטי נמנעים מגלוטן,

לאחרונה התחלתי לשלוף את ההקלות שלי בציבור כדי לראות אם זה תופס. “קשה לי להסביר בדיוק איפה אנחנו גרים, יש לי דיסאוריאנטציה מרחבית”, אני אומרת

אני מודה ששיחקתי מלוכלך וניצלתי את המצב כדי ליצור בלבול. בעוד שנה נחגוג לקטנה בת מצווה ובגלל שהקטנה שלנו היא ילדה עם תסמונת דאון, המושג

בדרך כלל חופשים מכניסים אותי לשגעת, כי איך אפשר לעבוד כשהקטנה נושפת לי בעורף. אבל הפעם רציתי לקחת אותה לקטיף פירות יער, בשביל פוסט לבלוג, אתם

שבועות שאני מחכה לחג הזה. עוגות גבינה וקינוחים חלביים פוסעים בכרמים, כוח נשי מתחבל תחבולות בגורן, פרחים, שיבולים ודובדבנים מחוללים בשדות – רומנטיקה במיטבה. הדמות

בכל שנה בסתיו, יחד עם כל ההתחלות החדשות, אני חוגגת יום הולדת, והשנה אני חוגגת גם יום הולדת שנה לבלוג. אני מתרגשת כשאני נזכרת כמה

מצד אחד, הדובדבנים כל כך מושלמים שצריך לאכול אותם כמו שהם. מצד שני, עוגה צריך, לא? מהצד של העץ בגינה, אם אני לא אמשיך לקטוף