קיגל

_TMR0743

לפני שנים רבות:
“הלו, אפרת ערב טוב, רצינו לכבד את בעלך ולהציע לו להיות ‘חתן בראשית’ השנה.”
“אהה, תודה רבה, ומה המשמעות של זה?”
“שהאשה צריכה לארגן קידוש.”
“טוב, אז לא תודה.”
…..
אני אוהבת את שמחת תורה, ובעיקר אני אוהבת את הקיגל. פרוסות עבות ושחומות סדורות בערימות על מגשים. הקהל מחכה. יש לזה ריח של חג ושל ציפיה ואת הטעם אני כבר לא זוכרת.
אני מתביישת להדחק בין הידיים המושטות והכוסות שעוד מעט כמעט נשפכות וכל הבמבה-ביסלי-צ’יפס שנפלו לתביא-לי-כוס-מים-או-קולה-דיאט, אוייש דרכת-עלי-עם-העקבים אמא-נשפך-לי.
אולי מישהו נחמד שלא מתבייש מאף אחד יביא לי חתיכת קיגל חומה עם קצת שרוף למעלה ואיזה מלפפונצ’יק חמוץ ליד? ומפית, כי זה קצת שומני? ומזלג?
נראה שאני אשב לי פה בחושך ואחכה. אז מה עושים? אם אין קיגל אין שמחת תורה.

_TMR0724

הקיגל של ילדותי בבית כנסת ‘יבנה’ שכב ליד הדג מלוח ושרון חבשוש חשבה שזה ממש טעים. אני רציתי למהר ולעבור בפירצה בגדר לבית הכנסת שלה, של התימנים. אין כמו התגנבות להעלות את ההתרגשות והיה נדמה לי, ובצדק, שכולם רואים שאני לא שייכת לשם. זה לא היה דומה בכלל למה שהכרתי. מבית הכנסת נשמעו יללות תפילה בתימנית, נשים הביאו מהבית סירים מכוסים במגבות ובתוכם קובנה וג’חנון. היה שם צפוף והיה שם קצת קודר ובעיקר הייתי זרה ולא היו בכלל ממתקים. לא העזתי לטעום וקולות השירה של האשכנזים באים להזמין את התימנים עם ספרי התורה העגולים לעשות הקפות יחד, סימנו שהקידוש נגמר.
……….
לפני שבוע:
“ערב טוב, אשתך בבית? רצינו לדבר עם שניכם.
נשמח אם תהיה ‘חתן בראשית’ השנה והכבוד הוא זוגי.”
“אהה, תודה רבה!”
_TMR0771

מי סופר שעברו חמש עשרה שנים עד שההצעה הגיעה מנוסחת לטעמי והפעילה לי את בלוטות הטעם. איך אוכל להיות אשת חתן בראשית בלי לטעום מהקיגל? החלטתי להכין קיגל ירושלמי אמיתי של קידוש בבית. נוכל לאכול קיגל כמה שנרצה ובלי להדחף.
אני רוצה שזה יצא ממש כמו קיגל של קידוש ולא עוד פשטידת אטריות. זה צריך להיות מתוק וחריף, שחום וגבוה. בדיוק כמו החתן שאני מאחלת לבת שלי.
עשיתי מחקר, בדקתי מתכונים ויש לי מתכון שגיבשתי ואני מכינה אותו כבר כמה שנים.

מתכון לקיגל ירושלמי

המרכיבים

800 גרם אטריות דקות
כוס סוכר
כוס שמן סויה
כוס וחצי סוכר נוסף
5 כפיות פלפל שחור
6 ביצים
סיר קובנה המתאים בדיוק לכמות התערובת בקוטר 18 ובגובה 10 ס”מ.
אופן ההכנה

מחממים את התנור לחום של מאה שמונים מעלות.

מבשלים את האטריות בסיר עם מים רותחים לפי ההוראות על האריזה. מעבירים את האטריות לקערה גדולה. מוסיפים כוס סוכר ומערבבים.

במחבת עם ציפוי למניעת הידבקות מכינים קרמל. מוזגים למחבת המונחת על אש בינונית כוס וחצי סוכר וכוס שמן, בוחשים בעדינות מדי פעם בכף עץ. ממשיכים בערבוב וחימום במשך כרבע שעה עד להמסה והזהבה של המרכיבים לקרמל בגוון תמר.

מניחים את הקערה עם האטריות בתוך הכיור, כאמצעי זהירות מחום הקרמל. שופכים את הקרמל אל האיטריות שבקערה, מערבבים במהירות בשתי כפות גדולות למניעת הקרשות הקרמל על האטריות.

מוסיפים פלפל שחור (6 כפיות לאוהבי החריף ממש, אפשר להפחית), וביצים ומערבבים.

מרפדים את הסיר בנייר אפיה, ממלאים את התערובת בסיר עד סופו.

עוטפים בנייר אלומיניום או במכסה הסיר, מכניסים את הסיר לתנור על גבי תבנית התנור המרופדת בנייר אפיה, כדי למנוע טיפטופי שמן.

אופים שעה, מנמיכים את הטמפרטורה למאה מעלות. אופים את הקיגל עוד ארבע שעות לפחות.

אפשר גם להעביר את הקיגל אל הפלטה למשך הלילה.

הופכים את הקיגל על גבי קרש חיתוך ופורסים לפרוסות דקות, מגישים עם מלפפונים חמוצים.

Comments

comments

4 Responses

  1. את כלה בזכות עצמך אפרתי. אין עלייך! שנה מתוקה וחבשושית. סתם כי זה נשמע מתוק וגם שרוף קצת מלמעלה כמו שאת אוהבת:)

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *