לפני שנים רבות
“הלו, אפרת ערב טוב, רצינו לכבד את בעלך ולהציע לו להיות ‘חתן בראשית’ השנה.”
“אהה, תודה רבה, ומה המשמעות של זה?”
“שהאשה צריכה לארגן קידוש.”
“טוב, אז לא תודה.”
…..
אני אוהבת את שמחת תורה, ובעיקר אני אוהבת את הקיגל. פרוסות עבות ושחומות סדורות בערימות על מגשים. הקהל מחכה. יש לזה ריח של חג ושל ציפיה ואת הטעם אני כבר לא זוכרת.
אני מתביישת להדחק בין הידיים המושטות והכוסות שעוד מעט כמעט נשפכות וכל הבמבה-ביסלי-צ’יפס שנפלו לתביא-לי-כוס-מים-או-קולה-דיאט, אוייש דרכת-עלי-עם-העקבים אמא-נשפך-לי.
אולי מישהו נחמד שלא מתבייש מאף אחד יביא לי חתיכת קיגל חומה עם קצת שרוף למעלה ואיזה מלפפונצ’יק חמוץ ליד? ומפית, כי זה קצת שומני? ומזלג?
נראה שאני אשב לי פה בחושך ואחכה. אז מה עושים? אם אין קיגל אין שמחת תורה.

הקיגל של ילדותי בבית כנסת ‘יבנה’ שכב ליד הדג מלוח ושרון חבשוש חשבה שזה ממש טעים. אני רציתי למהר ולעבור בפירצה בגדר לבית הכנסת שלה, של התימנים. אין כמו התגנבות להעלות את ההתרגשות והיה נדמה לי, ובצדק, שכולם רואים שאני לא שייכת לשם. זה לא היה דומה בכלל למה שהכרתי. מבית הכנסת נשמעו יללות תפילה בתימנית, נשים הביאו מהבית סירים מכוסים במגבות ובתוכם קובנה וג’חנון. היה שם צפוף והיה שם קצת קודר ובעיקר הייתי זרה ולא היו בכלל ממתקים. לא העזתי לטעום וקולות השירה של האשכנזים באים להזמין את התימנים עם ספרי התורה העגולים לעשות הקפות יחד, סימנו שהקידוש נגמר.
……….
לפני שבוע
“ערב טוב, אשתך בבית? רצינו לדבר עם שניכם.
נשמח אם תהיה ‘חתן בראשית’ השנה והכבוד הוא זוגי.”
“אהה, תודה רבה!”

מי סופר שעברו חמש עשרה שנים עד שההצעה הגיעה מנוסחת לטעמי והפעילה לי את בלוטות הטעם. איך אוכל להיות אשת חתן בראשית בלי לטעום מהקיגל? החלטתי להכין קיגל ירושלמי אמיתי של קידוש בבית. נוכל לאכול קיגל כמה שנרצה ובלי להדחף.
אני רוצה שזה יצא ממש כמו קיגל של קידוש ולא עוד פשטידת אטריות. זה צריך להיות מתוק וחריף, שחום וגבוה. בדיוק כמו החתן שאני מאחלת לבת שלי.
עשיתי מחקר, בדקתי מתכונים ויש לי מתכון שגיבשתי ואני מכינה אותו כבר כמה שנים.

קיגל ירושלמי

המרכיבים

800 גרם אטריות דקות
כוס סוכר וכפית מלח
כוס שמן סויה או שמן זול אחר
לקרמל – כוס וחצי סוכר נוסף
5 כפיות פלפל שחור
6 ביצים

סיר קובנה המתאים בדיוק לכמות התערובת בקוטר 18 ובגובה 10 ס”מ.

אופן ההכנה

מחממים את התנור לחום של 180 מעלות.

מבשלים את האטריות בסיר עם מים רותחים לפי ההוראות על האריזה. מעבירים את האטריות לקערה גדולה. מוסיפים כוס סוכר וכפית מלח ומערבבים.

מכינים את הקרמל, אחרי שהאטריות כבר מבושלות ומחכות לו, כדי שלא יתקרר.

במחבת עם ציפוי למניעת הידבקות מכינים קרמל.

מוזגים למחבת המונחת על אש בינונית כוס וחצי סוכר וכוס שמן, בוחשים בעדינות מדי פעם בכף עץ. ממשיכים בערבוב וחימום במשך כרבע שעה עד להמסה והזהבה של המרכיבים לקרמל בגוון תמר.

מניחים את הקערה עם האטריות בתוך הכיור, כאמצעי זהירות מחום הקרמל. שופכים את הקרמל אל האיטריות שבקערה, מערבבים במהירות בשתי כפות גדולות למניעת הקרשות הקרמל על האטריות.

מוסיפים פלפל שחור (6 כפיות לאוהבי החריף ממש, אפשר להפחית), וביצים ומערבבים.

מרפדים את הסיר בנייר אפיה, ממלאים את התערובת בסיר עד סופו. אם נשארת לכם עיסה אפשר לאפות אותה בתבנית אינגליש קייק קטנה נוספת.

עוטפים בנייר אלומיניום או במכסה הסיר, מכניסים את הסיר לתנור על גבי תבנית התנור המרופדת בנייר אפיה, כדי למנוע טיפטופי שמן.

אופים שעה, מנמיכים את הטמפרטורה למאה מעלות. אופים את הקיגל עוד שעה ואפשר עד ארבע שעות.

אפשר גם להעביר את הקיגל אל הפלטה למשך הלילה, האפיה על חום נמוך מעניקה לו טעם עמוק וגוון חום כהה.

הופכים את הקיגל על גבי קרש חיתוך ופורסים לפרוסות דקות.

מגישים עם מלפפונים חמוצים.

בתיאבון וחג שמח!

Comments

comments