פסטו

גיברת תעצרי בצד, סימן לי השוטר. לא עצרת בעצור, בטח לא ראית שיש כאן עצור. נכון, לא ראיתי יא מר שוטר בכלל לא מופתע כי הוא עומד בכוונה בצומת שיש בה עצור שאי אפשר לראות. בוא נבדוק מה לימדו אותך בקורס על איך להתמודד עם אשה היסטרית שמתחילה לבכות באמצע דוח. תלך, תלך לרכב לראות אם יש לי עברות קודמות, בינתיים אני אעבוד על קוצר נשימה והתחלה של דמעות בעיניים.

לפני עשר שנים כשהקטנה הייתה קטנה ומאושפזת בבית חולים עשינו האיש ואני משמרות ליד המיטה שלה. שלוש לפנות בוקר הטלפון מצלצל והאיש אומר לי: בואי אני לא יכול יותר, עוד פעם אחת היא משלשלת אני קופץ מהחלון.

טוב, השארתי מכתב לילדים, הנעתי ונסעתי לבית החולים לנהל את המשבר. שלוש בלילה, הכבישים ריקים, פניתי שמאלה בצומת ישר לחיקה החם של ניידת, תעצרי בצד גיברת, לא עצרת בעצור.

פתחתי את החלון בקור רוח ויבבתי: התינוקת שלי, בבית חולים, הההה…. בעלי…. הוא לא יכול יותר…. להחליף אותו… הההה נוסעת… הילדים נשארו לבד בבית… אווייי הההה… טישו? תודה… קופץ מהחלון… אם הם יתעוררו… חייבת למהר… אמפפ… קינוח… געיה בבכי.

גיברת, גיברת! תרגעי! הכל בסדר, את יכולה לנסוע אבל תסעי בזהירות ואנחנו נסע אחריך.

טוב, חזרה להווה, הולך השוטר לרכב לראות אם יש לי עברות קודמות, בינתיים אני מנסה לשחזר את תהילת העבר.

אני נזכרת שמחר יש לי ניתוח וזה כבר עושה אותי די עצובה, זולגת דימעה, שתיים וחושבת על אומללותי ביאוש מכמיר לב, ואז אני קולטת שאם מחר אני מתה לא אצטרך לשלם את הקנס שזה די משמח, אבל מה לי ולשמחה עכשיו, אני צריכה לבכות בכי רציני כדי לבטל את הקנס הזה.

בוכה דקה, בוכה שתיים ובינתיים השוטר מתעכב, כנראה עובר על הווצאפ, אני יושבת ברכב ורוצה להמשיך בחיים, קנס או לא קנס, כמה אפשר לבכות! אבל השוטר לא מגיע, כנראה קורא מיילים.

מפה לשם כבר לא התחשק לי לבכות והשוטר עדיין ברכב, כנראה קורא מלחמה ושלום. סיים השוטר לקרוא, כנראה היה באמצע המתח, והגיע לתת לי קנס של 250 שקלים, בתמורה נתתי לו את המבט הכי ״לבריאות, שיהיה לך לתרופות״ ונסעתי לאסוף את הקטנה.

אני מסבירה לקטנה על הניתוח והיא מגיבה באיפוק: אני לא רוצה שתמותי, מי יבשל לשבת ויכין לנו ממרח פסטו?

בבית שלנו אין שבת בלי פסטו ליד הרוטב של החריימה, ממרח פסטו בייתי הוא החבר הכי טוב שלי במקרר ומשדרג בקלות כל ארוחה. המרכיבים הבסיסיים שנותנים לו את טעמו ומרקמו ניתנים לשינוי, אפשר להחליף בין הכוסברה לפטרוזליה, אבל לא לוותר על הבזיליקום שנותן את כל הטעם האופייני לממרח.

יש מי שקנה ביטקוין בזמן ומשתמש בצנוברים כמו במתכון האיטלקי המקורי, אני אוהבת להשתמש בקשיו שנותן טעם מצויין. עוד מרכיב חשוב הוא כמובן שמן הזית שמעניק את טעמו הרענן והעוקצני למטבל.

רוטב פסטו 

המצרכים

2 חבילות בזיליקום

צרור כוסברה או פטרוזיליה

1/2 כוס לימון סחוט

1/2 כוס שמן זית משובח

כוס קשיו לא קלוי

חצי כפית מלח

שני שיני שום או שתי כפיות שום קצוץ

אופן ההכנה

1. שוטפים את הבזיליקום בקערת מים, מפרידים בין העלים לגבעולים ומניחים את העלים בלבד בקערת מעבד המזון.

2. שוטפים את צרור הכוסברה בקערת המים, חותכים את השליש התחתון של הצרור, המכיל גבעולים מעט מרים בטעמם ולא משתמשים בו. חותכים את שאר הצרור בסכין לשני חלקים ומניחים גם את הכוסברה במעבד המזון.

3. מוסיפים לעלים את המלח, הקשיו ומיץ הלימון וטוחנים עד לקבלת תערובת קצוצה.

4. דרך פתח המכסה מוסיפים את שמן הזית בטיפטוף דק ואיטי בזמן שמעבד המזון פועל. טוחנים את הרוטב עוד דקה לקבלת משחה אחידה בצבע ירוק זוהר.

5. טועמים ומוסיפים לימון או מלח אם יש צורך. מאחסנים בקופסא סגורה במקרר.

בתיאבון!

מוזמנים לעקוב אחרי עוד מתכונים, צילומים וסיפורים מחיי מנכ”לית משפחה וחיות אחרות: בפייסבוק ובאינסטגרם

Comments

comments