מצאנו מקום סודי לברוח אליו, אכסניה פשוטה בעיצוב אוריינטלי. בשטח האכסניה נובעים מי מעיין בטמפרטורה חמימה ונאגרים בבריכה עמוקה ומלאה בדגים שעובדים בלעשות לכם פדיקור. המים ניגרים ממנה כל הזמן אל החוף במפלונים. בחוף הסלעי יש בריכה רדודה שמארחת את מי המעיין למנוחה בדרך לאגם, שם דווקא אין דגים אבל יש כיסא למדיטציה. המנהלים של המלון ערבים, הבעלים נוצרים, האורחים – רוסים, צלמים חובבים, הזויים-איך-בדיוק-מצאתם-את-המקום-הזה, ישראלים-איך-גם אתם שמעתם-על-המקום-הזול-והשווה-הזה וכל זה בכנרת אין אחרת.
המקום ממש פשוט ולא הכי מטופח, הזהרנו את הילדים והם כמובן לא הסכימו לבוא. אני לא לחצתי. “מי שלא רוצה לא חייב, לא נעלבתי שאתם לא באים, אני לא בוכה, נכנס לי משהו לעין, אנחנו כבר ניסע לבד ונשב בחושך בלעדיכם, חבל שאי אפשר לעשות משהו משפחתי כולם ביחד”.
בסוף נסענו עם כל החמודים שנכנעו ללחץ ולפי דעתי הלא קובעת היה פשוט ונהדר. הייתי צריכה להרגיל את הקטנים האלה לפשטות מגיל צעיר, אבל מוטב מאוחר וכו’, אז ביום ראשון הכנתי מהחלות שנשארו משבת מנה פשוטה ואקולוגית, קציצות לחם.
קצת מיחזור, חומרי גלם פשוטים וזולים, דור שלישי לשואה ורצון להרשים את חמותי בניצול אוכל שנשאר, הובילו לקציצות לחם טעימות ופריכות בטירוף בטעם של שניצל.
אגב חמות, לא מזמן אני שומעת את האיש מדווח לאמא שלו: “עשינו סטייקים ויצא מסטיק, זרקנו מאתיים שקל לפח”. “למה זרקת?” היא מזדעקת, “למה לא עשית עם זה משהו?”. שוד ושבר, “מה עשית!” אני מקוננת, “שנה אני מנסה להרשים את חמותי בבלוג ואתה הורס את הכל בערב אחד!”
מיד אחרי התמונות מהמקום הסודי שלנו, כך נרשים את החמות וגם נצא ירוקים ואקולוגיים – המתכון:
קציצות לחם
המרכיבים:
2 כוסות לחם או חלה יבשים
2 ביצים
3 כפות קוטג’
צרור פטרוזיליה
בצל קטן
מלח ופלפל
פירורי לחם זהובים
שמן לטיגון
אופן ההכנה:
משרים חתיכות או פרוסות לחם היבש (גם את הקשה) בקערה עם מים כך שיכסו את הלחם למשך דקה. שופכים את המים וסוחטים היטב בידיים את הלחם. מפוררים את הלחם בעזרת הידיים, מוסיפים ביצים, פטרוזיליה קצוצה, בצל קצוץ, גבינה (רגישים לחלב ומוצריו יכולים לוותר) ותבלינים ומערבבים היטב.
מחממים שמן עמוק במחבת, כשהשמן חם לפי בדיקת הקיסם, יוצרים קציצות עגולות בידיים, טובלים אותן בפירורי הלחם מכל הצדדים למיצוק וחיטוב וגם לפריכות. מטגנים עד להשחמה, הופכים כל קציצה ומטגנים את הצד השני.
אז איפה היינו?
אכסניית ימקא ymca, הטבריינים קוראים לזה חוף הרוסים, הפוסט נכתב ב-2016, בקיץ 2017 החוף עבר שריפה רצינית, שווה לברר מה מצב השיפוץ לפני שמגיעים.
מיקום: בכניסה הצפונית לטבריה מכיוון מגדל
שירות: אישי ואכפתי
נוף וחוף: משגע
אחזקה: טעון שיפור רציני
אוכל: לא כשר. שומרי כשרות, כנסו לראש של חו”ל ותתארגנו בהתאם
8 Responses
WOW.
טנקיו מיי לאב!
איך מודדים שתי כוסות לחם?
דוחסים את הלחם לתוך כוס וממלאים אותה.
הסיפור והתמונות…
– מקסים!
תודה רבה!
יו! עשית לי בא-לי בא-לי!
גם המקום. גם המתכון. גם הקערות.
מקום מהמם, לצערי היתה שם שריפה וכל היופי הזה עלה באש.