וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים, טיול בעקבות מגילת רות, ליד הבית של ההורים בהושעיה, עם האבא הסקרן שלי מהבלוג הושבילים.
בקעת בית נטופה מוצפת מים בחורף של שנים גשומות, ובקיץ הקרקע הפוריה מניבה גידולי שדה עשירים. הפלאחים מהכפר ערבה מגדלים בשדות חיטה, מלפפונים רגילים, וגם פקוס וחרוש, עגבניות, מלונים ואבטיחים.
פסטיבל קציר בקעת נטופה מחפש מיתוג
בעונת קציר חיטים, מאי -יוני, תושבי הכפרים יוצאים לשדות בשעות אחרי הצהריים והערב, נהנים מאויר קריר, קוטפים, מוכרים תוצרת ונחים בסוכות שליד המטע, עם פיתה על הסאג’, לבנה ומלפפון פריך ישר מהשדה. חסר רק מיתוג, ולמעשה זה פסטיבל שבועות או יריד איכרים הכי פארם טו טייבל שיש.
אני די בטוחה שראינו שם את רות המואביה, לבושה כיסוי ראש דומה לנשים הערביות, משתרכת אחרי הקוצרים, ובסוף יום עבודה מזמינים אותה לצבוט מעט מהקלי.
“קצרוהו”(את העומר) “ונתנוהו בקופות”(סלים), “הביאוהו לעזרה, היו מהבהבין אותו באור”(באש), כדי לקיים בו מצות קלי, דברי רבי מאיר.
השנה פיספסנו את קליית הקלי – הפריקי, זה היה בתקופת יום העצמאות בערך, שתזכר כתקופה שישבנו שבעה על אמא. הפלאחים קוצרים את החיטה בבקעה, ואת חלק מגרגירי החיטה החצי ירוקה עדיין שמכונה במקרא אביב, מקפיצים וקולים באש.
אָבִ֞יב קָל֤וּי בָּאֵשׁ֙ גֶּ֣רֶשׂ כַּרְמֶ֔ל … הפריקי השבור גרוס, מכונה בתורה גרש (גרס) כרמל, או בשם המוכר לנו בורגול, גרישה.
פריקי (מבטאים את זה פריקה, בצירה), החיטה הירוקה, מקבלת טעם מעושן, היא חצי רכה ואפשר לטעום אותה גם בלי בישול, אבל השימוש הוא בבישול, כמו אורז, או כתוספת בסיר בשר, אפשר גם למילוי של קישואים ועלי גפן.
קניתי פריקי טרי מהפלחים בבקעת נטופה, ואפשר לקנות פריקי בחנויות תבלינים וקטניות ובשווקים ובחנויות מכולת וסופרמקטים הערביים והדרוזיים.
איך מבשלים פריקי
המרכיבים
2 כוסות פריקי
2 בצלים
שמן זית
אופן ההכנה
בוררים את הפריקי, כדי לוודא שהוא נקי. שוטפים במים ומסננים, מבשלים כמו אורז, כוס פריקי על כוס וחצי מים, מרתיחים, מנמיכים את האש ומבשלים רבע שעה.
פריקי טרי הוא רך יותר מאורז ומתבשל מהר יותר.
מטגנים 2 בצלים גדולים ומערבבים עם הפריקי המבושל, מתבלים במעט מלח.
בתיאבון!
לשנה הבאה רשמתי לי משימה – להגיע לבקעת נטופה בזמן שקולים את הפריקי, ולצלם את התהליך. תעקבו.
