היה זה יום חורף מאובק ואפור שבו הגענו, האיש ואני, להשתלמות מקצועית בים המלח. בזיכרוני היו צרובים מראות ישנים של מחצבי מלח מגורגרים לבן וים טורקיז עמוק.
נחושה כמו סרדין להרגיש את המלח מקרוב זינקתי ממיטת המלון המעומלנת מוקדם מאוד בבוקר (שמונה) לחפש כרי מלח פוריים לצילום. גלין-גלון דלת המעלית נפתחת, ומולי עומד האיש שלי מוצף אנדורפינים מ-30 קילומטר ריצה. ממרומי הקומה השביעית של המלון זיהיתי רצועת מלח לבנה חודרת אל משטח ים המוות השוכב ללא אדווה וחתרתי למגע.
מצאתי את רצועת החוף הלבנה שלי מחוללת בדליי צבע. ציפור לא צייץ, עוף לא פרח, הים לא נזדעזע.
שני זוגות חתן-כלה היו שם, על דליי הקונפטי ואקדחי הצבע והצלמים שלהם. מתברר שיש טרנד של צילום חתונות: ״טראש דה דרס״ הזוג משליך צבע אחד על השני, הורס את השמלה ומטנף את שמורת הטבע שבחר להצטלם בה.
אז מה דעתכם? להגיד לזוגות הצעירים משהו על חגיגת האהבה ביום המאושר בחייהם?
לא אמרתי.
צילמתי. ״היי״, צועק לי הצלם. ״לא שמים תמונה שלי בלי קרדיט״. קבל קרדיט על פשע שאין לו כפרה.
חזרנו הביתה לגולן, מקום שבו הציפורים מצייצות, הרוח מרחרחת והכנרת חיה ומכה גלים.
את המלח שאיבדתי מצאתי מחדש במתכון שהוא כל כך קל שמביך לקרוא לו מתכון.
אחת הדרכים המנצחות להכין עוף שחום עם עור קריספי קראנצ׳י.
עוף במלח
החומרים:
עוף שלם
חצי קילו מלח גס
אופן ההכנה:
מחממים את התנור על גריל טורבו ל-200 מעלות.
מניחים בתבנית עוף שלם שטוף ונקי.
מפזרים בחופשיות מלח בישול גס רק מסביב לעוף ולא מתחתיו. משתדלים שהעוף לא ייגע במלח, כדאי להשאיר רווח בין המלח לעוף.
צולים בתנור במשך כשעה.
המלח סופג את הנוזלים הניגרים מהעוף ובאורח פלא מעניק לו מליחות עדינה.
צופים בעור של העוף משחים בתנור ומעלה שלפוחיות מתפצפצות.
מתענגים.
ומה עם תוספת?
מניחים בטטות שלמות בקליפה שטופה על ערימת מלח וצולים בתנור כשעה. גם כאן המלח מעניק לבטטות טעם מרוכז וחזק.
One Response
Trash the Dress is awful. This is the first time I heard about it.