תרגיל בשיווק 1
עצרנו במצפה רונן לתצפית על סוריה ועל החרמון אבל בעצם כדי לאכול פיתה דרוזית. ידענו שיש שם דרוזי שיושב בחניה עם הסאג׳. כשניגשנו אליו הוא כמעט לא האמין והתמתח לראשונה באותו יום לקראת לקוח. בזמן שהוא חימם את הפיתה למעדן קריספי ומרח עליה לאבנה תוצרת בית וזעתר טרי שריחו המרענן התנדף בעליצות מחום הגז, שמענו שיש ימים שאפילו חמישים שקל הוא לא מרוויח. אף אחד לא מסתכל על התפוחים, הוא הצביע לספסל הסמוך על שני מיכלי פרי קטנים, אני מביא מנקייש (פיתה עם טופינג של ממרח פלפלים/זעתר/סומק) טריים שאשתי מכינה ולא קונים, הוא מוציא אותם מתוך ארגז סגור. יש לך משהו לשתות? אנחנו צמאים?, כן, אבל אין קולה. מה יש? יש מיץ תפוחים, הוא נזכר בביישנות במשקה תפוחים סחוט טרי מתפוחי הגולן מעולה שבמעולים, שמתחבא בציידנית.
תרגיל בשיווק 2
עצרנו בצומת המפלים כי זכרנו שיש שם פיתה דרוזית. כבר מרחוק ראינו שזכרנו נכון, שלטי פלריג גדולים הכריזו על הסחורה בגאווה. תפוחים נצבו בסלסלאות על שולחן מתקפל אדום ליד ירוק, סמיט ליד פינק ליידי צובעים את הצומת בחיים. היו שם סאג׳ לפיתה דרוזית חמה, תרמוס נירוסטה נוצץ שהצביע על סחלב חם, צנצנות דבש בגוונים שונים מסודרים בחזית השולחן בצפיפות, מנקייש (מאפה עם פילפלים), מיץ תפוחים, חומץ תפוחים, שמן זית מסודר בשפע בבקבוקים ובעצם כל דבר שהיה אצל הדרוזי במצפה רונן היה גם כאן והמבחר היה מאיר עיניים.
רק התסריט היה שונה, אני אומרת לכם באחריות הסחורה היתה אותה סחורה מעולה תוצרת בית, שהאמא או האישה של המוכר הכינה באהבה.
במצפה רונן האיש חי בסרט: אני אדם חולה, הפרנסה קשה, אף אחד לא רואה אותי, לא שווה לי לצאת מהבית.
בצומת המפלים הסרט היה: אני מעיף תפוחים באויר, אני מזהה הזדמנויות, וזה יום נהדר למכור את התוצרת השווה שלי.
באיזה סרט מתחשק לכם לבקר כלקוחות שמטיילים בגולן ביום חופש? לאיזה סיפור אתם יותר מתחברים?
עכשיו מה יותר בא לכם לאכול? פיצפוצי אורז, הדבר התפל הזה שתופס חצי מזווה, שקית ענקית בלי טעם וריח שאני לא זוכרת למה קניתי.
או אולי: פיצפוצי אורז תפוח, חומר גלם מעולה נקי מגלוטן שמתחבר בקלות לכל טעם, והפעם נכין ממנו מעדן חלבה בקערה אחת ללא אפיה ותמיד יהיה לנו כיבוד זמין שנשמר במקרר הרבה זמן.
חיתוכיות חתיכיות – מעדן קל להכנה מפיצפוצי אורז, ללא אפיה, ללא גלוטן. פרווה בטעם חלבה וניל שכולם אוהבים. נחמד שיש קופסא של חיתוכיות חלבה שמתאימות לכל מצב, במיוחד לרגעים האלו שעומדים מול המקרר הפתוח ומחפשים משהו קטן לאכול.
חיתוכיות חלבה
תבנית בגודל 20-30 ס״מ
המרכיבים
כוס שמן קוקוס
חצי כוס סוכר
100 גרם חלבה וניל
4 כפות שומשום (רצוי לקלות אותו מעט)
3 כוסות פצפוצי אורז ללא סוכר
אופן ההכנה
בקערה גדולה ממיסים את שמן הקוקוס שמתגבש בחורף למוצק, במשך כדקה חימום במיקרו. מוסיפים את הסוכר ומערבבים, מוסיפים את החלבה, מרסקים ומערבבים אותה אל התערובת עד שמתקבלת תערובת נוזלית אחידה.
מוסיפים את השומשום ופיצפוצי האורז אל הקערה ומערבבים.
יוצקים את התערובת אל תבנית מצופה נייר אפיה. משטחים ודוחסים אותה בעזרת גב של כוס. מצננים במקרר במשך כחצי שעה, מוצאים אל משטח חיתוך את נייר האפיה עם התערובת הקרה, חותכים למעויינים בסכין גדולה.
שומרים בקופסה סגורה במקרר או במקפיא.
טיפ – שומשום קלוי
מחממים מחבת על אש בינונית, מוסיפים למחבת החמה את השומשום ומחממים תוך ערבוב עד שהשומשום משחים ומפיץ ריח נפלא ואגוזי. לא חובה אבל משדרג גם את הצבע וגם את עומק הטעם.
