כשביקרתי בסטודיו של רינה, חרוזי הזכוכית נצצו אליי ולהבת אש הגז בעמדת היצירה לחשה אלי. איך שכחת אותנו אפרת, גם אנחנו שקופות, אנחנו מתוקות, אנחנו

עוד לא חורף, אבל בא לי שהגשם יטפטף על העורף. בחוץ טפטוף קל עד חלש ואני יוצאת לנשום ירוק. כמה האדמה משתוקקת למים, יורד קצת

בבית שלנו נהוג שילדים שזוכרים את ראש החודש העברי נהנים מדמי ראש חודש. דרך ערמומית לחבר אותם למסורת היהודית. עם דמי הראש-חודש אצו הקטנטנים לצרכנייה

היום יונתן אסף אותנו לתדריך בטחוני מיוחד! חוזרת הילדה הגדולה מהעבודה המועדפת. מתחילים לקטוף פינק ליידי וצריך להתייחס אליה בעדינות, לרפד את העגליות בספוג, למיין

האיש אמר שחייבים חופשה זוגית. רק אנחנו. הודענו לילדים את החדשות בחיל ורעדה. מי יהיה איתנו? שאלה הילדה הגדולה. את בת עשרים! הזכרנו את המובן

לוחות דקים של שוקולד מריר איכותי 70% מוצקי קקאו לפחות. כמה זה טעים, תוסיפו לזה אגוזים שמתפצחים בקראנץ’ בין הקוביות. שוברים חתיכה שיש בה הכי הרבה

סתיו, סתיו’לה, מה קורה? מתי אתה מגיע? הכל יבש ומאובק. תן קצת בנחליאלי. נסענו למרום גולן לראות שלכת, בצפון הגולן הקור גורם לכל העלים להיות

רומני אמיתי כמו בעלי יכול לא לאהוב ממליגה, רומני זה מקצוע והוא נולד עם כשרון טבעי. אנשים כמוני צריכים לעבור את מבחן הממליגה וכך זה

לפני שנים רבות “הלו, אפרת ערב טוב, רצינו לכבד את בעלך ולהציע לו להיות ‘חתן בראשית’ השנה.” “אהה, תודה רבה, ומה המשמעות של זה?” “שהאשה