בכל שנה בסתיו, יחד עם כל ההתחלות החדשות, אני חוגגת יום הולדת, והשנה אני חוגגת גם יום הולדת שנה לבלוג. אני מתרגשת כשאני נזכרת כמה

יש לי חלום! יש לי חלום שפעם יכינו גם לי קופסת אוכל מפנקת לארוחה בעבודה. ובקופסה יהיו מאפים משביעים, יהיה בה רוטב קטן ארוז בנפרד,

יש משפחות שמגישות ראש של קרפיון לשולחן החג (כן, עם העין), יש כאלה שמבעיתים את הילדים עם ראש של כבש ואפשר גם לעטר את הצלחת

טונה מעושנת בעין אמפי מה בסך הכל צריכה אמא לארבעה בשלהי החופש הגדול? תשובה מוחצת לשלושת הממים הידועים: “מה עושים היום?”, “מה יש לאכול?”, “מתי

הבטחתי לקטנה שנצא מוקדם בבוקר לבריכת המעיין בכנף כדי שלא יהיו שם הרבה אנשים. היא לקחה על עצמה להעיר אותי ובאמת בשתיים בלילה היא התייצבה

בימים החמים האלה אני אוהבת לדפוק על הדלת של המקפיא ולשבת איתו לקפה. קר. לילדים אני אומרת שיסגרו כבר את הדלת של המקרר, כי זה משהו

מפגש היכרות בגן, חתונה רחוקה שחבל על הזמן, יום היערכות למורים, ערב הוקרה לנשות השוטרים, מסיבת יום הולדת שבעים לסבתא, מפגש שבט החלוץ סניף קריית אתא, הופעת

“מה זה כל השאלות האלה על טופו, את מתחזקת?”, שואלת רונית הטיבעונית.“לא, לא. פשוט בחום הזה לא כל כך מתחשק לאכול בשר, אז רציתי מתכון

מצד אחד, הדובדבנים כל כך מושלמים שצריך לאכול אותם כמו שהם. מצד שני, עוגה צריך, לא? מהצד של העץ בגינה, אם אני לא אמשיך לקטוף