אנדרואיד, תעשה לי טובה, תחליש. הרגת אותי עם הסוגה תחתית שאתה משדר, אני מנסה להתרכז פה. הבטחת לאפרת שתעלה רק תכנים איכותיים, ילדי בית העץ,

  חיזוק ומשמעות בזמן שכתבתי את הפוסט הזה היה כאן טכנאי מכונות כביסה עם העוזרת המתלמדת. ״איפה שי?״ אני שואלת אותו. ״אני שי״ הוא צוחק. ״אבל

״הבא בתור בבקשה. נעים מאוד מר… קוץ בתחת?״.״שלום, נעים מאוד, רק תיקון קטן, השם הוא קיץ בנחת״.״סליחה, סליחה, מר נחת. ובכן אמור לי בבקשה מה

הבוקר קפצתי לאסוף פליירים מבית הדפוס הדיגיטלי והחלפתי קצת רשמים עם מעין על צילום אוכל (הטיפ הכי חשוב שלי: תגיעו לצלם שבעים ולא כמו שקרה

החיים במערה לא כל כך פשוטים כמו שנהוג לחשוב, מאז שאנחנו אוכלים תזונה פליאוליטית קדמונית אני עדיין צריכה להאכיל את אלו שבמערה הסמוכה, הילדים, במנות

היא יפה וחכמה, היא מוכשרת בטירוף, היא תופרת שמלות לאחיות הקטנות שלה, מעצבת ומצלמת, כותבת, מנהלת עסק עצמאי, מלטפת שיבולים, רוכבת על סוסים, היא עושה

סלמון במדיח כלים, מי הגאון שחשב על זה לראשונה? ברגע ששמעתי מאחי על המתכון הזה כרעתי ברך מול התגלות של קיימות, מגניבות וניהול זמן מופתי. בלחיצת כפתור אחת, תשיגו גם

חשבתי לספר לכם מה גרם לי פעם לגנוב. אני לא יודעת אם זה היה החום הכבד של אביב מתפרץ, או קולות הצהלה של הילדים שאוספים

  ימים כואבים ושמחים, רגישים וקשים, אנחנו דומעים ואז אוכלים וזוכרים, צוהלים ומתאבלים, ימים בלתי אפשריים וקיצוניים. בפוסט תמצאו הצעה למתכון חגיגי בצבעי כחול לבן

העוגה האהובה והשוקולדית שמגיעה פעם בשנה, זכר למצות שאכלו אבותינו בצאתם ממצרים כשנחפזו לצאת, והילדים אמרו להורים: ״נראה לך שאני יוצא ממצרים בלי חטיף לנסיעה?

האשה שרצחה את מכונת הכביסה זה נמשך כמה שנים וכשזה קרה, זה קרה באגביות, כאילו היא מורגלת בסוג כזה של אלימות. בעיתונים כתבו שזה היה