אל ניחוח חנות הקפה והתבלינים שבשוק בנצרת נמשכים המבקרים והם עומדים מהופנטים מול המוכר שטוחן כל הזמנה באותו רגע. קפה עם הל, קפה למקינטה, קפה מקולומביה,

הגענו לוורונה, עירם הרומנטית של רומיאו ויוליה, לריצת חצי מרתון ביום ראשון צלול וקר בחודש נובמבר. החנויות סגורות בימי ראשון, ותהיתי אם יהיה כדאי לחזור

        אזהרת מסע – פוסט מתוק ודביק לפניך! הקטנה שלי אלופה בהתחמדות. כילדה עם תסמונת דאון, יש לה גם אתגרים וגם כרומוזום

הפאי הזה מוקדש באהבה לאיש שלי, שהחליט לעבור לתזונת פליאו וסחף אותי איתו. למרות שהוא ירד במשקל ואני בכלל לא, אני עדיין איתו (עם הפליאו).

  לאחרונה קלטתי באיחור מסויים שאני יכולה להאזין לפלייליסט של המוזיקה האהובה עלי באוזניות. איזה עונג, אני שומעת שוב ושוב ושוב ושוב את השיר של עומר אדם

שוב הגיע סוף שבוע והתרגשות מתוקה של צפיה מתעוררת. הנה תגיע הסטודנטית עם כביסה של שבועיים וברק בעיניים, תכנס החיילת עם קיטבג ענק וחולצת ב’

כשהאיש הודיע לי שהוא מתכוון לרוץ 100 קילומטר ב”אולטרה מרתון סובב עמק” הוא ביקש ממני רק דבר אחד, להכין לו לקו הסיום עוגת שמרים שושנים.

זה היה צום יום כיפור הכי קל שהיה לי, כנראה בזכות תפריט הפליאו שאנחנו מתנסים בו כבר חודשיים. למי שלא מכיר, בתפריט פליאוליטי נמנעים מגלוטן,

אישה אחת הייתה צריכה לבשל ארוחות לשני ימי החג למשפחתה המתוקה. לחמותה אסור סוכר לחלוטין, חמיה לא מוכן לאכול כל דבר שיש בו בצל, הסטודנטית אוכלת

אם ההורים ייתנו תשובה לאחותי שהזמינה ראשונה שהם לא יבואו אליה כי כבר היו שם בשנה שעברה, ייתכן שהם ייסעו לאחותי השנייה שהזמינה שנייה. במקביל

לאחרונה התחלתי לשלוף את ההקלות שלי בציבור כדי לראות אם זה תופס. “קשה לי להסביר בדיוק איפה אנחנו גרים, יש לי דיסאוריאנטציה מרחבית”, אני אומרת