כבר כמה שנים אני חולמת להכין עוגיות איש שלג שישכב בג׳קוזי של שוקו חם, חסר דאגות ומאושר, לא מודע לכמה הוא חמוד, אפשר ממש לאכול

תנו לי חרמונית, מגפי גומי, גשם בלי הפסקה, או מוטב – שלג ואני מאושרת. שמיכות צמר, אח מבוערת ומשקה סחלב חם מול רסס מפלי מים

הדרך הבטוחה להיכל התהילה אצל חמותך, אין כמו ניצול שאריות להוכיח שאת מנהלת משק בית למופת. והבונוס – שידרוג של כל מרק וסלט שתכיני השבוע,

מרק מהיר ומלא גוף בכלום עבודה שאפשר אפילו לקחת בתרמוס לעבודה! ממשפחת המרקים הטחונים, האח האסייאתי של המרק הכתום ומועשר בקרם קוקוס שמעניק לו חלקות

נזיד פשוט ולא מתחכם, עם מרכיבים זולים, אבל עשיר בחלבון איכותי מן הצומח. העדשים מספקות גם חלבונים וגם עשירות בסיבים תזונתיים התורמים לתחושת שובע. סיר

האדום האדום הזה, זה הנזיד המקראי שנדמה לי שעשו מכר תמורתו את מעמדו ואת עתידו. תבשיל שהניחוח המעושן האצור בו פורץ מן הקדירה ואופף את

חברים, היום אני מעניקה לכם מתכון שליטשתי ובחנתי אין סוף פעמים. לפעמים היו בני משפחה ושכנים באזור שזכו מההפקר וחיוו את דעתם, ולפעמים נאלצתי לאכול

נס גדול היה פה, אכלתי שמונה לביבות פריכות ונימוחות והרגשתי כאילו אכלתי רק אחת. בכל החגים אנחנו טורחות על תבשילים וממלאות את הסירים במנות שמשתבחות

לחינה של הבת שלנו, הגיעו הדודות, הגיסות, הסבתות והאחייניות עם קולולו ושיר בלב ועם מגשי חם חם ביד. בבית שאן אין עליה לתורה, חינה, או

מתכון ישראלי צנוע שהיה נפוץ בבתים של יוצאי אירופה, יש כאלו שקוראים לו צ׳ורגה, או צ׳ראגה הונגרי, או פריטלעך או קשקשניות כמו שאמרו לי העוקבים

בערב ראש חודש טבת, נר שישי של חנוכה, נוהגות הנשים הטוניסאיות לחגוג את חג הבנות “עיד אל בנאת”. בערב הנשי מעלים על נס את אסתר