פליאו

בזמן שאני כותבת את הפוסט הזה, האיש החליט שזה זמן טוב לעלות לדיון כמה נושאים משפחתיים על כוס קפה. איך אני לא אוהבת שעומדים לי

כבר שנה הפוסט הזה מחכה בארכיון לצאת לאור, בחג השבועות בשנה שעברה דייקתי אותו כדי לתת מענה לעוגה שאני מאוד אוהבת, עוגת גבינה פירורים. האמת

קצת נאיבי מצידי אבל פתאום קלטתי, שאם אני חברה בקבוצת ווצאפ של ״אחים רק בארץ״, ובקבוצת ״אחים ואמא בלי אבא״, ״אחים ואבא בלי אמא״, ״רק גיסים״, ״כולנו יחד״, ״כולנו

אנשים חושבים משום מה שהבית שלי מלא בסירים מתפקעים מקציצות שמנמנות ברוטב עגבניות, שעל השיש יש בכל רגע נתון עוגות שמרים קלועות מארבע, שליד הקפה

אני בוחרת בה בגלל הנסיון, ניסיתי כמה פעמים עד שגיבשתי דעה על המתכון הנכון להצלחה. אני בוחרת בה בגלל שהיא היחידה שתשמור על הבריאות של

למה אין אפליקציה שמקפלת כביסה? למה אין משחק מחשב שמודיע לילדים שנגמר להם הזמן מחשב? איך שולחים מתנקש למי ששולח הודעות מוקלטות? האם קיימת אפליקציית תירוצים למה אין לי אפשרות

חלפו הימים שהרגישים לגלוטן הרגישו קצת שונים, היום כולם מבינים שלחם זו פחמימה ריקה ושהרבה יותר טעים ובריא לאכול צלחת מלאה באוכל אמיתי. לקראת החזרה