התחקיר התחיל כשהאיש חזר מסיכום תרגיל חדירת מחבלים לישוב. המחבלים נוטרלו והקובניות הוגשו. מסקנות התרגיל היו: “את יכולה לעשות קובניות כמו של עידית”?
מייד שלחתי ווטסאפ לעידית, מדריכת חי”ר לשעבר, חברת צוות צח”י וצוות חילוץ גולן, שנשואה לקצין ההגמ”ר, נצר למשפחת פאדל, והתחננתי לקבל את הסודות הצבאיים של הקובניות והקובנה. שיתפתי את חג’בי, שכן וקצין מג”ב, בתחקיר, והוא התעניין בקובנה ואישר לי להמשיך.
בשלב ב’ אספתי תצפיות מהקובנה של שרה, שנשואה לגבר אסלי מבית צדוק ומגישה את הקובנה שלה אפויה על עיגולי בצל שחום ומקורמל. חג’בי סקר את הממצאים של הקובנה.
שלב ג’ כלל השוואת מתכונים, אפייה ובניית מתכון מנצח. חג’בי בדק למה עוד לא פרסמתי את הפוסט ועידכן שהוא בכלל לא אוהב קובנה.
אז מה יש לך מקובנה חג’בי?
בתמונה: החיילת שלי. צפוי לה עתיד בתחום הקונדטוריה.
קובנה
מאת עידית צוריאל (פאדל) ושרה צדוק
יועץ: מיקי חג’בי
כמות לשני סירי קובנה בקוטר 18 ס”מ
המרכיבים
3 כפות סוכר
2 כפות שמרים יבשים
3 כוסות מים
קילו קמח
1 כף מלח
3/4 כוס שמן קנולה או זית
2 בצלים קטנים
אופן ההכנה
מערבבים בקערת המערבל את הסוכר, השמרים והמים ומשרים לחמש דקות.
מוסיפים את הקמח, השמן והמלח, לשים עד שמתקבל בצק אחיד ורך. אם הבצק יבש מוסיפים עוד מעט מים ושמן.
לשים עשר דקות, מכסים, מחכים רבע שעה ולשים עוד קצת. מתפיחים שעה.
הכנת הקובנה
מקלפים ופורסים את הבצלים לפרוסות עגולות, מניחים את הפרוסות זו ליד זו בתחתית הסיר. (החלק עם הבצל לא חובה, אבל מגניב).
מוזגים על השולחן או השייש שמן בנדיבות, מחלקים את הבצק לכדורים בגודל אגרוף, מרדדים כל כדור ביד למלבן ארוך. מקפלים לשלוש קיפול “שמיכה צבאית” ואז מגלגלים ל”שק שינה”. מניחים את כדורי הבצק על הבצל. מתפיחים שעה נוספת.
מחממים תנור לחום של 170 מעלות. מניחים את התבנית על תחתית התנור כדי שהבצלים יזהיבו וישחימו ואופים שעה בלי מכסה, כי הקובנה תופחת מחוץ לגבולות הסיר, עד שהקובנה מזהיבה.
מטפטפים או מושחים עוד שמן מעל לקובנה המוכנה ומכסים במגבת כדי שתשאר רכה.
אפשר לחמם על הפלטה לשבת עוד שעתיים שלוש לפני הארוחה.
קובניות או לא להיות
את אותו הבצק, מגלגלים לכדורים, מניחים בתבנית מלבנית או עגולה גדולה צמודים זה לזה, מושחים בביצה טרופה ואופים כלחמניות נהדרות.
לעוד מתכון מעולה של שרה צדוק: מאפה דלורית.
2 Responses
Oh yeah!!!
יס בייבי!