פיתות פליאו וטיול לעין נוב

פיתות פליאו

אם אתם עוד לא מכירים את הפיתות-פליאו אתם הולכים כל כך להתפליאו! ההמצאה הזו היא לא פחות מבריאה מחדש עבור רגישים לגלוטן, פליאוליתים ועבור כל מי שנמנעים מפחמימות ריקות. קבלו בתשואות את הפיתה פליאו ללא קמח בכלל, היא שחומה, מלאה במקומות הנכונים, שמנמנה ומגרה. יש לה כיס רחב שלא נקרע מזכיר לי בגעגוע פיתה של שישי בצהריים עם קציצות ברוטב, ארוחת ערב של חביתה בפיתה עם מיונז בייתי וחמוצים, סביח חצילים עם טחינה שנוזלת על האצבעות, וכל העונג הזה חוזר עכשיו לחיינו בשאגה.

שבת שלום לך חריימה דגים ברוטב חריף, מעכשיו גם אנחנו יכולים לטבול פיתה רכה שתספוג את הרוטב שעושה דמעות בעיניים, אהלן וסהלן חומוס (מונבט) בצלחת רטובה משמן זית מבריק, ברוכה הבאה שקשוקה עם ביצי עין שמתחננות להבקעה. עולם חדש של ניגובים ורטבים עומד בפתח בזכות הפיתות שמכילות קמח קוקוס, שמן זית ורכיב פלאי – זרעי פסיליום טחונים. זרעי הפסיליום טובים לפעילות המעיים ויוצרים קשרים אווריריים בעיסה שמתפיחים את הפיתה וגורמים לה לפתח באפייה כיס אמיתי שיספיק לקנגורו שלם. אפשר להשיג אותם בחנויות טבע כמו ניצת הדובדבן במחיר שווה לכל נפש. אל תנסו לוותר על קליפת זרעי הפסיליום החיוניים, בלעדיהם לא תיווצר תפיחה.

כשחזרנו מבילוי במעיין של נוב הכנתי ארוחה קיצית זריזה של פיתה עם חציל מטוגן, ירקות ופרוסת פטה בתוך פיתות פליאו למבוגרים, ובפיתות רגילות לילדים.

“נשאר מהפיתות ה…מיוחדות?” שואל המתבגר. “@#$%^$^ יש! בינגו! שיחקתי אותה! גול גול גולללללל! ניצחון, אולה אולה! @#$%^$^₪*)))**^%:”|@! חשבתי בלב, ולמתבגר הפטרתי באגביות: “נשארה רק אחת קטנה”.

בפעם הבאה אכין כפול, המתכון הקל לפיתות וגם המלצה על עין נוב ועל השיר שעושה לי את הקיץ, בהמשך הפוסט.

דקה והבצק מוכן – אין צורך להתפיח.

כך נראות קליפות זרעי פסיליום טחונות – להשיג בחנויות הטבע.

היפות שלי לפני.

השמנמנות שלי, אחרי.

פיתות פליאו

מתכון עם שינוי קטן שנלקח מהאתר “בלוג דל פחמימות”, שמצטט את המתכון מאתר התזונה הקטוגנית  https://mariamindbodyhealth.com/. ב’בלוג דל פחמימות’ מציעים להשתמש בשמן קוקוס, אני מעדיפה שמן זית או שמן אבוקדו שמונעים את טעם הקוקוס הדומיננטי שמופיע במתכון המקורי.

המרכיבים ל-12 פיתות קטנות

3 כוסות מים רותחים
כוס וחצי קמח קוקוס
6 כפות גדושות אבקת קליפות זרעי פסיליום
כפית מלח
3/4 כוס שמן זית

אופן הכנה

מחממים את התנור ל-180 מעלות.

מניחים במעבד מזון את קמח הקוקוס, המלח ואבקת זרעי הפסליום, מעבדים בכמה פולסים. מוסיפים שמן זית, מפעילים את מעבד המזון ומוסיפים את המים הרותחים. מעבדים כדקה עד שנוצר כדור בצק אחיד.

מחלקים את הבצק הרך ל-12 חלקים, משטחים כל חלק לצורת פיתה קטנה, מניחים על תבנית התנור המכוסה בנייר אפייה.

אופים במשך 40 דקות עד שהפיתות תפוחות ושחומות בגוון של פיתות מחיטה מלאה.

 עין נוב 

מעיין קטן ומוצל באפיק נחל אל על בגולן, שנמצא באמצע הדרך בין אבנ”י אית”ן לנוב וזכה להיקרא על שם מושב נוב, הידד לנובניקים! במהלך השבוע תמצאו בו ישת”חניקים מצויים – תלמידי ישיבה תיכונית חספין הסמוכה שמגיעים להתרענן בין מתכונת לבגרות. בימי שישי ובחופשות, מגיעות גם משפחות. גודל הבריכה כ- 2.5/2.5 מטרים ועומקה כמטר וחצי, מה שמחייב כניסה עם הילדים הקטנים למים או שמירה צמודה ומצופים לפעוטות. יש מדרגות אבן נוחות לכניסה הדרגתית למים וספסלי עץ למנוחה. הבריכה מוצלת בעצים ובשיחי הרדוף הנחלים ונעים לשבת לידה וליהנות מכוס תה ונשנושים. המים זורמים אל תוך הבריכה בזרם חלש והם נקיים וקרים.

ציון לדרך

התמצאות  אין וויז למקום
נגישות
6 דקות ירידה (ובחזור עלייה) אל הוואדי, בשביל צר ומעט תלול בין קוצים, סלעים ופרחים, אין גישה לעגלות ולנכים.
נקיון המים  נקי
צל מלא ונעים
פינת ישיבה יש מקום לשבת ליד הבריכה ועל ספסלי עץ
גובה המים עמוק
מתאים במיוחד לנוער, צעירים, למשפחות עם ילדים שלא פוחדים מקצת הליכה בין סלעים וקוצים ולהורים שמוכנים להיכנס למים הקרים כדי לשמור על הקטנים.

איך מגיעים

נכנסים ליישוב אבני איתן בדרום רמת הגולן, פונים שמאלה לכביש ההיקפי של היישוב עד לפנייה שמאלה לחניון נחל אל על. פונים שמאלה ונכנסים דרך שער ברזל של הכניסה לחניון, פונים ימינה לחניון עפר, שבקצהו שער בקר, פותחים את השער, עוברים ברכב, וכמובן סוגרים את השער. ממשיכים בשביל כך שגדר היישוב מימין עד שמגיעים לשער בקר (בתמונה מימין), שם מחנים את הרכב. יורדים בשביל צר לכיוון האקליפטוסים הנישאים לגובה ואל תוואי הצמחייה הירוקה בוואדי עד לבריכה.

לבאים מנוב בשבת או בלי רכב, הטיול מתארך קצת. יוצאים מנוב אל מקטע הטיילת שנסללה בין נוב לאבנ”י אית”ן והולכים ברגל כרבע שעה עד שמגיעים לשער הבקר (בתמונה מימין).

ולפני פרידה, “טניה”, שיר הנקם המתוק של ערוץ הכיבוד ובו מתכון לתה מהרדוף הנחלים. אל תנסו את זה בבית (ברצינות, זה רעיל!).  – “טניה”, תפעילו רמקולים כאן.

Comments

comments