אנשים בוגרים מודים בעניין במבוכה קלה. הם אוהבים דייסה. לא מזמן שאל אותי איש בצרכניה: “תגידי, זה קוואקר?” “כן”, “אבל לאיזו מטרה? קוואקר רגיל לגרנולה, או מהיר הכנה?”. “לדייסה”, הוא ענה, במלעיל. דייסה, על משקל חסה. יש יותר ילדות מזה?
בילדות היינו עטופים, היינו מחובקים, מוגנים, מטופלים, האכילו אותנו חלב חם ומתוק ודייסה. עכשיו אנחנו צריכים לדאוג להכל בעצמנו ונשאר לנו להתנחם רק בדייסה.
בילילה, דייסה מצרית מחיטה וחלב, היא אחת הנפלאות והמנחמות. גרגירי החיטה תופחים בתהליך הבישול וסופגים את החלב המתוק. אפשר לאכול את הבילילה חמה והיא תנמנם, תעטוף ותשלח אתכם למיטה לישון כמו תינוקות, או להגיש אותה קרה כמו קורנפלקס בריא מחיטה מלאה.
אצל יוצאי מצרים נהוג להגיש את הבלילה כשבוקעת שן ראשונה לתינוק, לפעמים היא מקושרת למאכלים מיוחדים של חנוכה, כנראה בגלל הקור, שמזמין מנה מחממת. אנחנו פגשנו אותה בארוחת הבוקר במלון בסיני – והתאהבנו.
אני מכינה סיר גדול ומציעה ממנו לכל המשפחה ובכל הזדמנות, זו ארוחה משביעה בבוקר, פסק זמן מתוק אחר הצהריים, ארוחת לילה מפנקת מול הטלוויזיה, ובין הזמנים אני מנשנשת כפות של גרגירי חיטה תפוחים, קרים ומתוקים, ישר מהסיר שבמקרר, כאילו אין עבודה לעשות ודיאטה לשמור.
בילילה – דייסת חיטה
המרכיבים (8 מנות בספלי מאג גדולים)
רבע קילו חיטה
חצי כוס סוכר
קורט מלח
2 כוסות חלב
אופן ההכנה
משרים את החיטה בקערה עם מים למשך שלוש שעות או לכל הלילה. שופכים את המים, מעבירים את החיטה לסיר בינוני ומוסיפים מים עד שיכסו את החיטה ועוד שני סנטימטרים מעל. מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים שעה וחצי, אם כל המים התאדו בבישול מוסיפים עוד חצי כוס מים רותחים. מוסיפים את הסוכר, המלח, החלב, מערבבים ומביאים לרתיחה. מכבים את האש משאירים את החיטה בסיר עוד שעה להמשיך ולספוג טעמים.
בתיאבון ונמנום נעים!
4 Responses
אני מת, מרעב.
הי, נראה טעים ומפנק! אפשר להחליף. את החלב בחלב שקדים?
תודה
אצלנו במשפחה (יוצאי מצרים) מכינים בילילה כאשר חוגגים את בקיעת השן הראשונה של התינוק 🙂
זה מקסים, שמעתי על המנהג היפה הזה.