DSC_2562

נקניקיות עם שפם

במסגרת הפינה המאתגרת "איך להכין לילדים אוכל שהם יאהבו, ייגנבו ממנו, יאכלו, ישמחו בו גם כארוחת צהריים לבית הספר ואפילו יגידו תודה", אני מציגה בפניכם את הלהיט הביתי של מצעד המתכונים, במקום הראשון זו השנה השנייה ברציפות: נקניקיות עם שפם. הרעיון רץ ברחבי הרשת כבר שנים, נדמה לי שראיתי אותו לראשונה במייל, עוד לפני היות הפייסבוק. מיד נדלקתי והחלטתי לשווק אותו . . . קרא עוד ←

Read More »
DSC_2462

חתול קלמנטינה

לפעמים אנשים שואלים אותי, "אפרת, איך את עושה את זה? עובדת כעצמאית, מאכילה ארבעה ילדים, איש אחד, שלושה חתולים, כלב עם נשירה, דג, תוכי (מסוג גדול, לא הקטנים ההם), מקפלת כביסה, שומרת על בית נקי (לא כל הזמן), נמצאת בפייסבוק (כל הזמן) וגם מכינה לקטנה לבית הספר חתול מקלמנטינה?! סתם, האמת, אף אחד לא שואל אותי, וחבל. אם תשאלו אותי, זו . . . קרא עוד ←

Read More »
DSC_2158

בילילה – דייסה מחיטה

אנשים בוגרים מודים בעניין במבוכה קלה. הם אוהבים דייסה. לא מזמן שאל אותי איש בצרכניה: "תגידי, זה קוואקר?" "כן", "אבל לאיזו מטרה? קוואקר רגיל לגרנולה, או מהיר הכנה?". "לדייסה", הוא ענה, במלעיל. דייסה, על משקל חסה. יש יותר ילדות מזה? בילדות היינו עטופים, היינו מחובקים, מוגנים, מטופלים, האכילו אותנו חלב חם ומתוק ודייסה. עכשיו אנחנו צריכים לדאוג להכל בעצמנו ונשאר . . . קרא עוד ←

Read More »
Screen Shot 2015-12-17 at 9.57.24 AM

סוכריות מהלבן של הפומלה

בטח כבר הבנתם שאני אוהבת לאכול. בחורה שטחית. ראוי לציין שאני גם מאוד אוהבת לקרוא והשילוב המושלם בשבילי הוא לאכול תוך כדי קריאה או לקרוא תוך כדי אכילה. כמה יפים הם החיים עם ספר טוב תוך כדי ארוחת צהריים, עם איזה מגזין בזמן ארוחת הערב, עם איזה מכתב מהמורה של הילדה יחד עם הכריך ואם אין משהו יותר טוב בסביבה . . . קרא עוד ←

Read More »
DSC_1928

הכל בסיידר

יש ימים בהירים כאלה, שצוות המטע מודיע שהקטיף נגמר וכולם מוזמנים ללקט את הפרי שנשאר על העצים. יש ימים יפים כאלה שהילדים נשארים בבית ומתחשק לעשות משהו ביחד. יש ימים מתוקים כאלה שבהם רק אתמול נפגשנו עם האחים, ההורים והדודים וחילקנו מתנות וקיבלנו נשיקות וחיבוקים ואיחולים לבריאות ולניסים ונפלאות. בימים נדירים כאלה כדאי לצאת ולקטוף ולאסוף ולחוות עם היקרים לנו את . . . קרא עוד ←

Read More »
TMR_6898

מכופף הבננות – טורטייה בננה

אחרי כל לידה או מלחמה, סבא וסבתא שלי מאמריקה היו באים לבקר. שזה די הרבה לדעתי, גם מהצד של הלידות בבית שלנו וגם של המלחמות. הם ביקשו שנקרא להם גרנדמה וגרנדפה, כדי שנדע לפחות את המילים האלו באנגלית, אצלי זה עבד ואני יודעת רק את המילים האלה באנגלית ועוד קצת. בכל ביקור, סבתא היתה נותנת לנו "באבלגם", בעצם זה פשוט . . . קרא עוד ←

Read More »
DSC_0523

פשטידת דלעת

יש משהו במזג האוויר הקר הזה שמחדד את הצבעים של העלים, הופך עלי דובדבן חומים ליצירה שבירה בכתום-בורדו עמוק, ומרבדי דשא ירוקים זוהרים מלטפים קיפודי ערמונים פעורי פה. לעין זיוון נכנסנו כדי לקנות גבינות עיזים, הלוגו הקסום של "ברה" – גבינות עיזים ברות מזל, מצא חן בעיניי ממבט ראשון של מעצבת. המגבנות הזמינו אותנו בהכנסת אורחים חיישנית להציץ לתוך מכל החלב הטרי שעוד . . . קרא עוד ←

Read More »
פאי הר בריבוע

פאי הר בריבוע

"מה נשמע?" – "בסדר". – "איך בלימודים?" – "בסדר". – "מה חדש?" – "כלום". – "איך במתמטיקה?" "היה לנו בוחן פתע". העיניים של הבן יחיד בורקות לפתע. "קיבלתי 102". בעוד אני מנסה להבין את שיטת הבונוסים שמאפשרים לקבל יותר ממאה אחוז אני מרגישה שזו שעת כושר והילד נפתח אליי. "למדתם על פאי?" אני שולפת איזה מושג חבוט מהבגאז' של מוחי . . . קרא עוד ←

Read More »