אורז בולונז

אורז בולונז

רציתי לכתוב על תעודה, על פסי כו לו גית   B A   M A, ועל מ ע צ בת, גר פי ק אית, שאין לה תעודה. אני עוד לא יודעת איך זה קשור למתכון לאורז בולונז אבל תזרמו איתי, טוב? כבר הבנתם שכל המתכונים בבלוג הזה הם תירוץ לכתוב ולצלם משהו מעצמי.

למדתי עיצוב במכללה קטנה בעמק יזרעאל שלטעמי היתה לא לרמה שלי, אבל מה לעשות שמקומות כמו בצלאל וויצו חשבו שאני לא לרמה שלהם. בסוף שנה א' העיפו אותי מהלימודים כי לא הגעתי לממוצע הציונים הנדרש, לא חשבתי שנפש אומן יצירתית כמוני צריכה להצמד לכללים וציונים, אחרי הכל לומדים פה עיצוב, אבל הבעתי חרטה ועשיתי עבודת חופש כדי שיקבלו אותי בחזרה. בסוף השנה השלישית עמדתי בכל תנאי הסיום וקיבלתי תעודה, או שלא קיבלתי אותה, או שלא לקחתי אותה, או שלקחתי אותה ודחפתי אותה או מי יודע מה קרה איתה. כך עברו כמעט עשרים שנה של עבודה כמעצבת בהם לא נדרשתי לתעודה עד שלאחרונה הזיזו לי את הגבינה ועבור השתתפות במכרז קבלנים לקבלת פרוייקט נדרשתי להציג את אותה תעודה.

התקשרתי למדור תעודות באותה מכללה שעברה לחסות אקדמית של מוסד אחר, ואין שם רישום של התעודה שלי. תתקשרי למדור לימודי ערב, אומרת לי האחראית, מה לימודי ערב? אני למדתי כאן שלוש שנים, חמישה ימים בשבוע, הזעתי ושיקשקתי בהגשות ובביקורות, זכיתי בפרוייקט עיצוב כרזה, אני פסי כו לו גית, סליחה, מ ע צ בת!

עבודת בלשות הובילה אל המורה היפהפיה שלימדה אותי אז ומסתבר שהיא עדיין מלמדת שם והיא עדיין יפהפיה, ממנה המשכתי למנהל המכללה המיתולוגי שפעם היה איש מבוגר זועף ומפחיד והיום הוא מבוגר בעשרים שנה ובעשור השמיני לחייו, ומתוק להפליא, הוא המליץ לי לדבר עם המנהל החדש והאכפתי שביקש ממרכזת המסלול לתקשורת חזותית לחפש בארגזים שבמחסן, שמצאה, כן, מצאה את התעודה.

כששלחתי לה מייל והודתי לה על המאמץ היא כתבה לי כך: "איזה קטע! אני עוקבת אחרי הבלוג שלך, ואפילו ניסיתי כמה מתכונים (ועוד מלא ששמרתי למתישהו – בעיקר אלה הפליאו), מאוד נהנית לקרוא אותך, שמחתי לעזור." ובשבילי מה שהיא כתבה זו בעצם התעודה.

מצורף מתכון טעים וטעום באחריות עם תעודה.

אורז בולונז

} { אורז בולונז } {

ארוחה בייתית חמה, משביעה ומנחמת שכולם אוהבים, גם הגדולים וגם הקטנים. מתאים להגיש אותה לארוחת צהריים וגם לארוחת ערב כשכולם חוזרים מעמל היום רעבים, ופלאי פלאים שוכחים בצד את המסכים, מתכנסים סביב השולחן ומתרכזים בלאכול ביחד.

המרכיבים:

2 כוסות אורז בסמטי

4 כפות שמן זית

700 גרם בשר בקר טחון

100 גרם רסק עגבניות

בטטה קטנה

גזר

בצל

3-4 שיני שום

חופן צנוברים

תבלינים: כפית מלח, כף פפריקה מתוקה, חצי כפית פילפל שחור. אפשר גם כפית כמון, כף צ'ילי יבש מתוק גרוס.

אופן ההכנה:

1. מחממים סיר איכותי בעל ציפוי מונע הדבקות ובו 2 כפות שמן זית.

2. קוצצים את הבצל והשום ומטגנים אותם בסיר עד שיזהיבו מעט, קולפים את הגזר והבטטה וחותכים אותם לקוביות קטנות, מוסיפים אותם לסיר ומטגנים גם אותם כמה דקות.

3. מוסיפים לסיר את הבשר הטחון ובעזרת שתי מריות עץ מערבבים מייד את הבשר ללא הפסקה. ממשיכים לערבב ולכתוש את הבשר במרית על מנת שלא יווצרו גושי בשר, וכל הבשר יקבל גוון בהיר יותר ומרקם של פירורים אחידים.

4. מוסיפים את רסק העגבניות, התבלינים ורבע כוס מים ומערבבים, מביאים לרתיחה, טועמים ומתקנים תיבול אם צריך.

5. מבשלים עם מכסה סגור, על אש קטנה. חצי שעה תספיק אבל אפשר לבשל את הרוטב גם שעה.

6. בזמן שהרוטב מתבשל מכינים את האורז. אתם בטח יודעים איך מכינים אורז לבן?

מחממים בסיר 2 כפות שמן זית, מוסיפים 2 כוסות אורז ומטגנים אותו במשך שתי דקות, מוסיפים כפית מלח, ארבע כוסות מים רותחים מהקומקום, מערבבים ומעבירים את הסיר לאש קטנה מאוד עם מכסה סגור למשך רבע שעה. טועמים את האורז ואם הוא מבושל מספיק וכל המים התאדו מערבבים בעזרת מזלג את גרגירי האורז, סוגרים את המכסה ומניחים לו להתייצב עוד עשר דקות.

7. מגישים בכל צלחת כמה כפות גדושות אורז ומעליו שפע רוטב בולונז, אפשר לפזר צנוברים קלויים מעל.

בתיאבון!

אם נגמר לכם האורז ונשאר לכם בשר בולונז אתם יכולים להכין איתו פאי רועים מעלף.

מוזמנים לעקוב אחרי עוד מתכונים, צילומים וסיפורים מחיי מנכ"לית משפחה וחיות אחרות: בפייסבוק ובאינסטגרם

זמן לשופינג! הכנסו לחנות המוצרים האוהבים והמפנקים שיכולים להגיע עד הבית במשלוח חינם

Comments

comments

2 comments

  1. גם אני לא לקחתי את התעודה שלי כי הייתי בטירונות ולא נתנו לי חופש. החברה שלי (היום אשתי) אספה את התעודה בשבילי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *